שאלת היסוד של הזהות העצמית מבקשת להגדיר ולהבין מי אני ומה אני. הניסיון הפילוסופי הוא לנסח מה מהותי באדם ומהם הערכים המשמעותיים בקיומו. קיימות גישות פילוסופיות רבות בנושא זה מסוקרטס ועד ימינו: גישות אלו מציעות הבחנות בין קיום ומהות, ובין פעולה ומחשבה של תפיסות עצמי שונות. כל אחת מהן, בדרכה, מלמדת על הוויה והתהוות של העצמי.

 

במאמר ביקורת זה אבקש להתייחס לספרו של הסוציולוג ארווינג גופמן: "הצגת האני בחיי היומיום" המציג את העצמי כ-'יש משחק' או כמהות משחקת, ולשאול מה המשמעות של הבנותיו לגבי שדה הטיפול בדרמה. ספר זה אמנם אינו חדש, אולם הוא משמעותי גם כיום ורלוונטי עבור טיפול בדרמה.

 

 

למעבר למאמר: