המודל לִילַה מתבסס על עבודה בתוך סיפור מסגרת, ונבנה בהשראת המשחק מבוכים ודרקונים. הסיפור יוצר מרחב עבודה המתרחש כולו בהוויה משחקית. התהליך מתחולל בעזרת משחקי תפקידים חופשי, מעמדת הנחיה מצטרפת, המתערבת באופן מינימאלי, תוך הדגשת הערך המרפא והאוטונומי של המשחק. התהליך הטיפולי, שהמודל מציע, מאופיין בפרשנות מלווה, אשר אינו עוסק בתובנות קונקרטיות וספציפיות לחיים.

תפיסה זו נובעת מתוך האמונה שרב הנסתר על הגלוי ושראייה מכניסטית מערבית, כשהיא לעצמה, מחמיצה את ייחודה של התרפיה, והופכת אותה לתהליך של סוציאליזציה חינוכית, תוך הפעלת כוח. המודל מבקש לשאול מתי המשחק מתקיים במלואו? הבנותיו הן שהמשחק מתקיים במלואו כאשר הוא מתנהל בהווה כפי שהוא, בככותו, ללא קהל או דמות חיצונית מתבוננת, וללא מטרות או שאיפות להשיג משהו מחוצה לו.